רגבי עבודות בנייה וסחר בע"מ נ' בית יאיר בע " מ

החלטה

בקשת רשות לערער על החלטת בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג) מיום 27.9.11.

בבסיס הדברים תובענה כספית שהוגשה לבית-משפט השלום בגין סך של 176 אלף ₪, אשר לו זכאית המבקשת, לטענתה, בגין עבודות בנייה ועבודות נוספות שביצעה לטובת המשיבה. כנטען בכתב התביעה, המשיבה הנפיקה שיקים לטובת המבקשת עבור עבודות אלו, אולם אלה נמסרו לידי עובד של המבקשת והוצגו בידיו בבנק לפרעון, ללא שהתקבלו אצל המבקשת.

ביום 6.6.11, משהועבר התיק לטיפולו של כב' השופט ארנברג, ניתנה החלטה כדלקמן:

"הצדדים ישלימו ההליכים המקדמיים בענייניהם תוך 30 יום. כל בקשה בקשר להליכים אלה תוגש תוך 15 ימים נוספים. לא תתקבל בקשה שתוגש לאחר מכן. בתום המועדים הנ"ל יגישו הצדדים עדויותיהם הראשיות ותצהירים... ימי הפגרה יבואו במניין הימים. נקבע לקדם משפט ליום 27.9.11".

ביום 7.9.11 הגישה המבקשת תצהירי עדות ראשית מטעמה. ביום 27.9.11 התקיים קדם משפט, שבו ביקשה באת כוח המשיבה כי המבקשת תפקיד ערובה. בא כוח המבקשת ביקש מצידו גילוי מסמכים.

בית-המשפט הנכבד (כב' השופט ארנברג) דחה את שתי הבקשות בקובעו: "על-פי החלטה מיום 6.6.11, היו הצדדים אמורים לסיים את כל ההליכים המקדמיים תוך 30 יום באותה (צ"ל "מאותה") החלטה ולהגיש כל בקשה בקשר להליכים אלו תוך 15 ימים נוספים. נכתב בפירוש בהחלטה שלא תתקבל בקשה שתוגש לאחר מכן. לפיכך, אין מקום, לא לבקשה בחיוב בהוצאות בהפקדה, ולא לבקשה לגילוי מסמכים בשלב זה".

מכאן בקשת הרשות לערער.

משהובאה בקשה זו בפני סברתי, כי על פני הדברים נראה שאין לה מקום, לנוכח הוראות צו בתי המשפט (סוגי ההחלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) התשס"ט-2009 (להלן – הצו). על-פי האמור בסעיף 1 לצו זה:

"לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן:

החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים (להלן בצו זה – כתבי טענות);

...

(10) החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון".

הדברים הובאו בפני בא-כוח המבקשת, אלא שזה סבר כי על אף הוראה זו, ניתן לבקש רשות לערער על החלטת בית-משפט קמא נושא בקשה זו. זאת כיוון שלהשקפתו מדובר בסתימת הגולל על התובענה, משום שללא מתן אפשרות לעיון במסמכים ושאלונים, גורלה של התביעה דחייה על הסף. מוסיף בא-כוח המבקשת וטוען, כי "המחוקק לא מנע אפשרות ערעור כאשר מדובר בחסימה כללית במובן דחיית הבקשה במתן תשובות לשאלון או לעיון במסמכים מפאת חלוף הזמן". בהקשר זה הפנה ב"כ המבקשת להחלטת כב' השופט ר. יעקובי בתיק רע"א 41879-08-11 עווני נ' אלמטור (פורסם במאגרים, 22.11.11).

אינני מקבלת את טענת בא-כוח המבקשת. הוראות הצו מונעות רשות ערעור, הן על החלטה בדבר קביעת מועד להגשת בקשות, כפי שהורה כב' השופט ארנברג בהחלטתו מיום 6.6.11, והן על החלטות בעניין גילוי מסמכים – החלטה לפי פרק ט' בתקנות סדר הדין האזרחי. חריג לכלל המונע מתן רשות ערעור על החלטות בעניין הליכי גילוי נקבע במצב של גילוי מסמך פנימי, עיון במסמכים וטענת חיסיון. החלטת בית-משפט קמא לא נגעה בגילוי מסמך פנימי, בעיון במסמכים או בטענת חיסיון, אלא עסקה במועד להגשת בקשות בעניין גילוי מסמכים, תוך סירוב ליתן סעד של צו בדבר גילוי מסמכים לטובת מי שלא עתר בעניין זה במועד שנקבע. באשר להחלטה מעין זו, לא ניתן ליתן רשות לערער, כך שדין הבקשה להידחות.

אף לא ברור מן הדברים מדוע סבורה המבקשת כי מדובר בהחלטה החורצת את דין תביעתה להידחות, ומדוע לא ניתן יהיה לקבל מידע מעדי המשיבה בעת חקירתם, לרבות על דרך בקשה להצגת מסמך ספציפי לצורך החקירה, בכל הנוגע להמחאות המדוברות. כך או אחרת, הצו איננו מבחין בין החלטות ביניים, אשר להערכת צד מן הצדדים יש להן חשיבות אסטרטגית בתיק, לבין החלטות אחרות. הצו מונה שורה של סוגי החלטות, שלא ניתן להשיג עליהן במסגרת בקשת רשות לערער, והשיקול של מידת חשיבות ההחלטה לאחד מן הצדדים איננו נכלל במסגרת בצו. יתר על-כן, הצו איננו מונע השגה על אותן החלטות במסגרת פסק-דין סופי שיינתן בתובענה, כך שאי מתן רשות לערער על החלטת הביניים איננה סוף פסוק בעניין.

גם פסק הדין שניתן ברע"א 41879-08-11 אינו מסייע בידי המבקשת. באותו עניין נפסק כי הצו לא שלל ערעור על פסק-דין בנושאים המנויים בצו, להבדיל מבקשת רשות לערער על החלטת ביניים. בענייננו, אין ספק שהחלטת בית-המשפט שלא להורות על גילוי מסמכים לנוכח האיחור בהגשת בקשה בעניין זה היא החלטת ביניים ולא פסק-דין, כך שאין הנדון דומה לראייה.

הבקשה נדחית אפוא.

בהתחשב בכך שהמשיבה נאלצה להשיב לבקשות מקדימות שעניינן מתן פטור מהפקדת עירבון ועיכוב ההליכים בפני בית המשפט קמא, אחר שבקשה ראשונה לעיכוב הליכים נדחתה על-ידי בית משפט קמא, תישא המבקשת בהוצאות המשיבה בסך של 2,500 ₪, ואלה יועברו לידי המשיבה מתוך סכום העירבון שהופקד.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ב, 19 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.